אני בסדר גמור לבשל

1. מחממים את התנור ל-180 מעלות.
2. באמצעות סכין לחם חורצים בחלק העליון של כיכר הלחם חתכים אלכסוניים, במרחק של כשניים-שלושה סנטימטרים זה מזה, בלי לנתק את הקרום התחתון. מסובבים את הלחם ב-90 מעלות וחותכים חתכים באלכסון המצליב, כך שיתקבלו חתכים של שתי וערב שמחלקים את הכיכר לריבועים קטנים. 
3. מורחים את גבינת השמנת בתוך החריצים שנחרצו בכיכר.
4. מערבבים היטב בצל ירוק, חמאה, ושום (ואבקת צ’ילי, אם רוצים). מטפטפים את התערובת בנדיבות בין חריצי הלחם (בבקשה לא להתקמצן).
5. מכניסים אל החריצים שבכיכר את רצועות הגבינה, ואת חתיכות הבייקון אם רוצים בהן. מוודאים שהפרוסות לא בולטות מכיכר הלחם אלא תחובות היטב בפנים. 
6. פורשים יריעה ארוכה של נייר אלומיניום לאורך השיש ויריעה נוספת פורשים לרוחבו, באופן שיוצר מעין צלב. מניחים את כיכר הלחם הממולאת במרכז הצלב ועוטפים אותה בנייר האלומיניום. כדאי להשאיר רווח קל בין חלקה העליון של הכיכר לבין נייר הכסף, כדי למנוע את הדבקת הגבינה לנייר. 
7. אופים בתנור במשך 15 דקות. פותחים את רדיד האלומיניום ואופים עוד 5 עד 10 דקות. 
8. בתום האפייה קורעים את הלחם לגזרים ויורדים על המאפה הממולא.

אני בסדר גמור

עזבו את גבינת השמנת. זה לא רכיב ממש חשוב. המנה תצא טעימה גם אם לא תאותגרו בניסיון התמודדות נוסף.

אני בסדר

עזבו את תערובת החמאה המומסת. כלומר, לא צריך גם שום בצל ירוק ושום שום. פשוט פרסו את הלחם לקוביות כמיטב יכולתכם, והכינו גרסת שתי וערב לטוסט גבינה. בשעה שתיחסך מכם התעסקות מיותרת לדרגת השפעה זו – רעבים לא תישארו. 

אני… אה… על מה דיברנו?!

פשוט תאכלו את הלחם. אתם תשרדו. וטיסה נעימה שתהיה.